האיש הישן מאת אסף צפור

אסף תמונה

האיש הישן

אני מקנא באיש ישן.

יש אנשים שמקנאים במי שהתפרסם. יש מי שמקנאים במי שהצליח. יש מי שמקנאים במי שעשה הרבה כסף. אני מקנא באיש ישן.

כל לילה אני מסתכל על האיש שישן בבניין ממול, בדירה שנשקפת מהמרפסת שלי.

אני יכול לראות לתוך הדירה שלו. אני צופה ערב ערב בטקס השינה שלו. אחד אחר השני נכבים האורות בחדרים בדירה ממול. אור אחד נשאר זמן ארוך בחדר האמבטיה, ואז גם הוא נכבה ונדלק אור קטן בחדר השינה. אני יודע שזה חדר השינה כי אני רואה את קצה המיטה. ואז אני רואה רק את הרגליים של האיש בקצה המיטה. ואז האור הקטן נכבה. הדירה מעט מאורת מהאור שנכנס מפנס הרחוב.

ואני מסתכל עליו ישן.

אני לא יודע למה אני לא ישן. בהתחלה הייתי שוכב לילות שלמים במיטה, מחכה להרדם. אחר כך ביליתי לילות שלמים בצפיה בסרטים. ויתרתי על הנסיון להרדם. בהתחלה הייתי מסתובב במיטה, מוטרד, מתהפך מצד לצד.

ניסיתי לקחת כדורי שינה. שתיתי חלב חם כי אמרו שזה עוזר להרדם. ניסיתי לקרוא. קראתי באינטרנט על סיבות לנדודי שינה.

עכשיו אני מקבל את השקט של הלילה. אני מרגיש שרק בלילה אני יכול להיות אני באמת. רק אז יש לי שקט באמת ואני יכול להיות עם עצמי.

אז עכשיו, בלילות, אני רק יושב ומסתכל דרך החלון. לפעמים אני עובד בלילה. אבל בדרך כלל אני עובד עד אחת, ואז מתחילה האי-שינה. ואז אני יושב ומסתכל דרך החלון. בשלוש אני מתחיל להתעייף, ואז בדרך כלל אני נכנס למיטה.

אני כל כך מקנא באיש הישן.

אבל לפני כמה שבועות פתאום ראיתי את זה.

בשעה אחת, ראיתי את הצל שלו עוזב.

הרגליים נשארו במיטה, יכולתי לראות את הרגליים שלא זזו בקצה המיטה, אבל משהו קם וזז, ואז ראיתי את הצל שלו עוזב את החדר, ניגש אל דלת הזכוכית שמובילה למרפסת בדירה שלו, פותח אותה כסדק, חומק החוצה, סוגר אותה אחריו ואז מסתובב וממריא.

קמתי וניסיתי לראות את הצל, אבל הוא נעלם בצללים של הלילה.

אני לא יודע לאן.

בחוץ היה חושך.

חיכיתי.

בשעה שלוש הוא חזר.

אני לא יודע איפה הוא היה.

אני לא יודע מה הוא עשה.

אבל למחרת- בשעה אחת קרה אותו דבר.

ומאז כל לילה אני מחכה לראות את הצל שלו קם ועוזב, כל לילה בדיוק באחת, חוזר בדיוק בשלוש, נכנס חזרה לדירה דרך המרפסת, ואז לחדר השינה, ואז שום תזוזה.

אבל אתמול בלילה, משום מה, הסתכלתי אחורה, על המיטה שלי.

וראיתי אותי ישן.

והבנתי שאני הצל שלי שער בלילה.

יש את אני של היום ואת הצל שלי בלילה.

אני מסתכל על המיטה שלי ורואה אותי ישן.

אבל הצל שלי ער.

והבנתי שאני כבר לא יודע מתי אני הצל שלי ומתי אני אני.

אני הצל של האיש שישן.

אני ער בלילה.

אסף צפור הוא תסריטאי, סופר ומטפל בשיאצו.

תרגום לכתבה זו זמין גם ב: English

No Comments Yet.

Leave a comment

You must be Logged in to post a comment.

%d בלוגרים אהבו את זה: